Sean Ziv
בעל הסטודיו, מלמד ריקודים סלוניים ולטיניים
בעלת הסטודיו ומורה לריקודים סלוניים ולטיניים
אנה נולדה למשפחה בה אמנות הייתה הדת השלטת, והיא מייד הפכה למאמינה. היא למדה מוסיקה קלאסית, אמנות גבוהה, וריקוד, ולבסוף למדה את האמנות הגבוהה מכולן – אמנות הסבלנות, והפכה למורה.
בין היתר, כלל פולחן הדת של אנה לימוד ריקודי זוגות כבר בגיל 10. את סופי השבוע שלה הייתה אנה מבלה באירועי ריקוד חברתיים, בהם למדה את הכללים הבסיסיים ביותר בריקוד, ובחיים בכלל: הקשבה, תקשורת, יצירתיות ונאמנות לעצמה. במשך עשר שנים אנה התחרתה בתחרויות של ריקודי זוגות וזכתה בפרסים רבים, אך את השמחה הגדולה ביותר והסיפוק הגדול ביותר שלה אנה שאבה מאירועי ריקוד לא תחרותיים, עם כל ההתרגשות שהם הביאו איתם.
כמאמינה אדוקה בער באנה הדחף ללמד אחרים את עיקרי האמונה. היא למדה את הפדגוגיה של הריקוד באקדמיה ההונגרית לריקוד, ובמקביל המשיכה לככב באירועי הריקוד החברתיים, שאינם תחרותיים, כשהיא רוקדת מגוון רחב של סגנונות: סלסה, בצ'אטה, טנגו ארגנטינאי, וריקודים סלוניים. כמורה, אנה העבירה את עיקרי האמונה שלה הלאה בשמחה לקבוצות שונות: תלמידי תיכון, בני גיל הזהב, בעלי צרכים מיוחדים, תלמידי בית ספר יסודי החל מכיתה א', תלמידי תיאטרון, זוגות לפני חתונה ועוד.
החזון של אנה לעתיד כולל טיפול בתנועה ותרפיה בריקוד.
Anna Romvari
Gefen Zolberg
מורה לסווינג וריקוד הבלוז
גפן רוקדת מגיל 3, והכל בא בחשבון: מבלט קלאסי, מחול מודרני, ג'אז, יוגה, פילאטיס, גאגא, קונטקט אימפרוביזציה, סטפס ופרי סטייל, והיד עוד נטויה. או בעצם – הרגל. לינדי הופ היא רוקדת כבר 6 שנים, ומלמדת אותו כבר שנה וחצי, למרות שיש לה תעודת מעסה בכירה ותואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה, ובמקביל להוראת הריקוד היא מטפלת בגישת גוף-נפש.
גפן מאוהבת בלינדי-הופ, כך היא מעידה על עצמה, ונוסעת בעקבותיו לפסטיבלים בינלאומיים. ואם כל האמור לעיל לא מספיק, גפן מארגנת ומפיקה אירועים מקומיים, מופיעה, בונה כוריאוגרפיות לחתונות ומלמדת ריקוד לקבוצות ובשיעורים פרטיים.
מה שמושך את גפן אל הלינדי-הופ הוא שמחת החיים של הריקוד, התקשורת הזוגית שיש בו, המוסיקה המעוררת והתרבות העשירה שהוא מביא איתו. עבור גפן הריקוד הוא פלטפורמה למשחקי מוסיקה ותקשורת, המלווים בהרבה שמחה וחופש לביטוי עצמי יצירתי.
"אני ברת מזל ללמד ונהנית למצוא את הדרך הייחודית לכל אחת ואחד להתחבר לקצב הסווינג".
בעל הסטודיו
אנה גדלה במשפחה שדתה הייתה אמנות. היא הפכה מיד לאמונה. לימודיה עסקו במוזיקה קלאסית, ריקוד ואומנויות יפות, ובסופו של דבר באמנות הסבלנות – הוראה. היא התחילה ללמוד ריקודים זוגיים כשהייתה בת 10 והיא בילתה את סופי השבוע שלה באירועי ריקוד חברתיים שלימדו אותה את הדברים הבסיסיים ביותר בריקוד ובכלל בחיים – הקשבה, תקשורת, יצירתיות ולהיות האני האמיתי שלה.
היא הפכה לרקדנית בתחרות והיא זכתה בפרסים עם שותפים שונים במשך 10 שנים, אבל זה לא נתן לה סיפוק כמו ההתרגשות של הריקוד החברתי.
הדחף להפיץ את חדוות הריקוד הוביל אותה להוראה. היא למדה פדגוגיה לריקוד באקדמיה ההונגרית למחול והמשיכה להיות רקדנית חברתית פעילה בסגנונות שונים – סלסה, בצ'טה, טנגו ארגנטינאי, קיזומבה, ריקודים סלוניים.
היא לימדה קבוצות רבות ושונות של אנשים עם צרכים שונים, כמו בני נוער בתיכון, קשישים עם קשיים פיזיים, קבוצות עם תסמונת דאון ואוטיזם, תלמידי כיתה א', תלמידי תיאטרון, זוגות חתונות וכו'. החזון שלה לעתיד הוא להפוך ל- מתרגל שכלי הריפוי שלו הוא טיפול בתנועה/ריקוד.