סגנונות הריקוד

ישנן הרבה סיבות לרקוד, פיזיות, נפשיות ורגשיות. למעשה, לריקוד יש רק יתרונות, והוא יכול להתאים לכל גיל, וכל מה שנשאר לכם לעשות זה לבחור את סגנון הריקוד המועדף עליכם.

ריקודים סלוניים

ריקודים סלוניים הם קבוצה של חמישה ריקודי זוגות קלאסיים:

וואלס: ריקוד זוגות אלגנטי במקצב שלושה רבעים שמקורו באוסטרו- הונגריה. תנועות הריקוד והמקצב נותנים תחושה של ריחוף בחלל החדר. ישנם שני סוגים של וואלס – וואלס אנגלי, הנרקד בקצב איטי יותר, וואלס וינאי מהיר יותר המאופיין בהרבה סיבובים.

טנגו: במקור, טנגו הוא ריקוד זוגות דרמטי שמקורו בארגנטינה, אך הטנגו הנרקד בתחרויות ריקודים סלונים קיבל אופי אירופאי. הטנגו הסלוני מאופק יותר מהטנגו הארנטינאי ושומר על איזון בין אלגנטיות לתשוקה.

פוקסטרוט: ריקוד זוגות אמריקאי, המזוהה עם סגנון הריקוד של פרד אסטר וג’ינג’ר רוג’רס. הפוקסטרוט אמנם נראה קליל אך אך הוא מצריך שליטה גבוהה בגוף, ונחשב לאחד הסגנונות המורכבים בריקודים הסלוניים.

קוויק סטפ: ריקוד מהיר, בעל אופי קופצני ושמח, הכולל קפיצות רבות, אך בהתאם לחוקי הריקודים הסלוניים, בני הזוג עדיין חייבים להישאר צמודים זה לזה. קשה לתפוס את קצב הקוויק סטפ והריקוד מחייב עבודה מורכבת של הרגליים וכל פלג הגוף התחתון.

ריקודים לטינו-אמריקאים

גם הריקודים הלטיניים הם קבוצה של סגנונות ריקוד, שמקורם בדרום אמריקה. בעוד הריקודים הסלונים קיבלו אופי אירופאי מאופק ואלגנטי, הריקודם הלטיניים חופשיים וחושניים יותר והלבוש חושפני יותר.

צ’ה צ’ה צ’ה: ריקוד שמקורו בקובה וכולו משחקי אהבה, חיזור ושליטה. התנועות בצ’ה צ’ה צ’ה חזקות, חדות ומודגשות.

סמבה: ריקוד ברזיאלי שמח ומוכר בעולם מהקרנבל. הסמבה של הריקודים הלטיניים נרקדת בקצב הבאונס והיא יותר חושנית ופחות מינית מהסמבה המוכרת מהקרנבל.

רומבה: הרומבה נחשבת לריקוד האהבה ומקורה בקובה. זהו ריקוד איטי יחסית לשאר הריקודים הלטיניים והוא מבטא חיזור של הגבר אחרי המאהבת החושנית.

פאסודובלה: הפסאדובלה מגיע מספרד ומשלב בתוכו תנועות פלמנקו. הריקוד הוא ביטוי למלחמת השוורים הספרדית, כשהגבר הוא המטאדור והאישה היא השור או הבד האדום שהמטאדור מנפנף בפני השור.

ג’ייב: ריקוד קליל ושמח שכולו משחק בין אוהבים, כשהאישה מתגרה בגבר והוא רודף אחריה.

מרנגה: מקורו של המרנגה הוא בעבדים השחורים שחיו ברפובליקה הדומיניקנית, שחיקו את ריקודי האדונים הלבנים שלהם אך הפכו אותם למעניינים, והוסיפו להם מקצבים ותיפוף עם הרגליים. היום המרנגה הוא אחד הריקודים הפופולאריים ביותר בעולם והוא ריקוד שמח וקופצני.

סלסה

סלסה הוא אחד מסגנונות הריקוד הפופולאריים ביותר היום בעולם בכלל ובישראל בפרט. הסלסה היא ריקוד סקסי וחושני, מהיר ולוהט, שמבטיח אנרגיה גבוהה וחשמל באוויר. מקור הסלסה הוא בקובה של שנות ה-50, והתפתחותו לסלסה שאנחנו מכירים כיום הושפעה על ידי מוסיקאים ורקדנים מפורטו-ריקו, מיאמי וניו יורק. הסלסה התפתחה מתוך ריקוד הממבו והשם “סלסה” הוא קיצור של “Mambo Con Salsa”, כלומר ממבו עם רוטב חריף, ואין ספק שסלסלה היא הריקוד החריף ביותר שיש.

בצ׳אטה

ריקוד הבצ’אטה נולד ברפובליקה הדומיניקנית ומכיוון שמדובר בסגנון ריקוד לטיני, הבצ’אטה הוא סגנון ריקוד חושני, והוא נפוץ מאוד במועדוני לילה שונים ברחבי העולם. סגנון הבצ’אטה המודרני נקרא “בצ’אטה חושנית” והיא משלבת בריקוד אלמנטים של מגוון סגנונות אחרים כמו טנגו, זוק-למבדה, היפ הופ, סלסה ועוד. כו רוב הריקודים הלטיניים, גם הבצ’אטה מתבססת על מבנה וחוקים אך מאפשרת ביטוי אישי ויצירתיות ולכן פופולארית מאוד בקרב חובבי הריקודים הלטיניים.

טנגו ארגנטינאי

טנגו ארגנטינאי הוא המקור של הטנגו הקלאסי שכולם מכירים. ריקוד מלא תשוקה וחושניות, שנולד במועדונים האפלוליים של בואנוס איירס וצבר אהדה רבה בכל העולם כבר בתחילת המאה ה-20. הטנגו הארגנטינאי אמנם סקסי אך שומר על יוקרתיות ועשוי להיות מאתגר, פיזית ואינטלקטואלית, אך ממכר לחלוטין, במובן הטוב של המילה.

סווינג

הסווינג הקלאסי נוצר במועדון הסאבוי האגדי בהארלם בתחילת שנות ה-30 של המאה ה- 20, ומהר מאוד הוא הפך לסגנון הריקוד הפופולארי ביותר בארה”ב, כשממנה התפשט לכל העולם. הסווינג התפתח מתוך סגנון הנקרא לינדי-הופ, ממנו התפתחו גם סגנונות ריקוד אחרים כמו ג’יטרבאג, רוק’נ’רול וג’ייב, הנחשבים לסגנונות סווינג מודרניים יותר. בשנות ה-80 הסווינג הקופצני והשמח זכה לפופולאריות מחודשת ומאז הוא מככב בכל בירות העולם. הסווינג הוא ריקוד אנרגטי ושובב, הממלא את הגוף באנרגיות טובות של שמחה, וכנמראה שזו הסיבה לפולואריות הגדולה שלו גם היום.

ווסט קוסט סווינג – West Coast Swing (WCS)

ה- West Coast Swing, או בקיצור – WCS, הוא גרסה מודרנית של הסווינג המהיר, הוא איטי יותר, חלק יותר וסקסי יותר. ה-WCS התפתח בשנות ה- 40 במועדוני הבלוז בחוף המערבי של ארה”ב, והיום אפשר לרקוד אותו לצלילי כל מוסיקה: בלוז, פופ, נשמה, ראפ או מוסיקה שחורה. ה- WCS משאיר הרבה מקום לביטוי אישי בתוך הריקוד ולכן אהוב מאוד על רקדנים, ונחשב לאחד מסגנונות הריקוד הלוהטים ביותר כיום בעולם.

קיזומבה

הקיזומבה הוא ריקוד זוגי אפריקני יפהפה וכפרי שידוע מתוך חושניותו, רקד בחיבוק.
מוסיקה וריקוד מוכר שמקורו באנגולה, אבולוציה של סמבה. המוזיקה היא שילוב של סמבה וזוק (ממרטיניק וגוואדלופה).
הריקוד מאפשר לרקדנים להתחבר לעצמם, למוזיקה ובעיקר לבן זוגם.
המטרה בקיזומבה היא להביא את בני הזוג למצב של הרמוניה מוחלטת באמצעות זרימה, תנועת גוף ומוזיקליות מעודנת.

פוהו

ריקוד הפוהו (שנקרא גם פוחו) הוא ריקוד שמגיע מצפון מזרח ברזיל והוא אחד הריקודים החושניים ביותר. בפוהו בני הזוג צמודים אחד לשני, מחובקים, צמודים צמודים, כשהם נעים בהתאמה מושלמת בתנועות מראה זה לזו, ולמרות זאת התנועה בו מגוונת ומעניינת. הצעדים בריקוד הם צעדים מעגליים וישנם גם צעדים מורכבים הכוללים סחרור ועוד, ובסך הכל מדובר על ריקוד קליל ושמח.

בלוז

בלוז הוא סגנון מוסיקלי מוכר, אך לא רק. הריקוד, כמו המוסיקה, התפתח בקהילות אפרו-אמריקאיות של עבדים בדרום ארצות הברית בסוף המאה ה-19. בריקוד, הבלוז כולל מספר סגנונות הנכללים כולם תחת השם בלוז, והם תמיד יהיו ריקודי זוגות צמודים, המבטאים רעיונות שונים שנשאבו מהמקור, כמו גם רעיונות מודרניים על זוגיות, וכוללים אלתור ותנועות גוף טבעיות. התנועה בריקוד ורסטילית מאוד ויכולה לשאוב צעדים והשראה מסגנונות ריקו אחרים. לרקוד בלוז מאפשר לכל אחד להתחבר עם עצמו ועם בן הזוג שלו, דרך המוסיקה ובעזרתה, ולהביע דרך הריקוד יצירתיות ורגש.

התקשר אלינו

דילוג לתוכן